ירון אינגר
בן 40, ירושלים
שותף מייסד וה-CTO של Lightricks
בוגר תואר ראשון ושני במדעי המחשב
ירון אינגר הוא שותף מייסד וה-CTO של החד-קרן הישראלי Lightricks. את הסטארט-אפ הקים אינגר ביחד עם חבריו לספסל הלימודים באוניברסיטה העברית: זאב פרבמן, ניר פוצ'טר, עמית גולדשטיין ואיתי צידון. "בלי לעבור לירושלים לא הייתה Lightricks", מספר אינגר. הסטארט-אפ החל כמיזם של חמשת החברים שלמדו יחדיו באוניברסיטה, ואת חלקם אינגר הכיר עוד מתקופת שירותו הצבאי. הוא מוסיף שהרעיון להקים את Lightricks התגלגל בזמן שעבד יחד עם זאב פרבמן על מאמר אקדמי: "עבדנו עד השעות הקטנות של הלילה, ובאחד הלילות היינו צריכים ללכת ברגל הביתה. כשהלכנו ברחוב רופין, ליד הכנסת, אמרתי לו שאם היינו עובדים קשה על משהו שלנו ולא על מאמר שהולכים לקרוא אותו מעט אנשים אז היינו כבר מיליונרים. משהו הקליק אצל זאב, ואז זה הפך לכדור שלג אחד גדול".
כשנשאל אינגר מהו הסוד לבחירת שותפים מוצלחים, הוא אומר כי יש מרכיב מרכזי שבונה צוות מנצח – אמון. "ברגע שמאבדים אמון באנשים אז דברים מתחילים להתפרק". הוא מדגיש האמון שניתן בשותפים צריך להיות גבוה מאוד: "זה כמו להשאיר מישהו עם מזוודה של מיליון דולר ולבקש שהוא ישמור עליה שנה, ולא צריך לחשוב על זה כל הזמן כי בטוחים בו שזה יקרה". אינגר מוסיף כי גם יכולת למידה עצמית היא מרכיב חשוב בהצלחה של שותפות: "יש את האמירות שצריך אנשים מגוונים בצוות של המקימים. אבל אי אפשר להתיימר ולהגיד שצוות צריך להיות מגוון כי בסוף בתור סטודנט למדעי המחשב מכירים בעיקר סטודנטים אחרים למדעי המחשב. רוב הסיכויים שלא אכיר סטודנט מתואר מתקדם במנהל עסקים וסטודנט לשיווק ויש דברים שאפילו לא מלמדים באוניברסיטה. כשאנשים מספיק אינטליגנטים ויכולים ללמוד לבד – אז זה לא משנה".
"בשלבים ההתחלתיים יזמות היא הקרבה", קובע אינגר כשנשאל למה נדרש יזם בתחילת דרכו. "בסוף זה סדר עדיפויות. צריך לקחת את הסטארט-אפ שהוא כמו תינוק קטן, ולשים אותו בעדיפות גבוהה אל מול דברים אחרים – חיים אישיים, תחביבים, עבודה במקום אחר. אם לא באים ואומרים שנמצאים בזה 100% – אז זה לא יעבוד. יש בזה סיכון, אבל בכלכלה מלמדים את ה-risk reward – כשמסתכנים אז יש סיכוי טוב יותר לקבל משהו גדול יותר".
