שי ביאליק
בת 36, רחובות
ראשת מערך קיימות והשפעה חברתית, קבוצת שטראוס
בוגרת תואר ראשון בהיסטוריה ויחסים בין-לאומיים
שי ביאליק היא מנהלת גלובלית של תחום קיימות סביבתית ואתיקה בקבוצת שטראוס. לפני כן, היא שימשה כיועצת לעניינים כלכליים-חברתיים במשלחת ישראל לאו"ם וכן במשלחת ישראל ל-OECD, אונסק"ו ומועצת אירופה. אחד הפרויקטים שביאליק הייתה שותפה אליהם בעבודתה בקבוצת שטראוס הוא פרויקט "קודוואטי" שמפתח בני נוער מהמגזר הערבי. "יש המון דברים שאין להם מענה במגזר הציבורי", מספרת ביאליק. "קודוואטי פירושו 'ההשראה שלי' בערבית. הפרויקט חושף את בני הנוער הערבים למודלים לחיקוי מהחברה הערבית, ועוזר להם קבל השראה ורעיונות להזדמנויות".
את ההחלטה ללמוד יחסים בין-לאומיים באוניברסיטה העברית, עשתה ביאליק עוד בהיותה תלמידת תיכון: "החלטתי בגיל שבע-עשרה, ידעתי שאני רוצה ללמוד יחסים בין-לאומיים בירושלים, כי זו האוניברסיטה שנחשבת לטובה ביותר וגם כי מדובר בתחום שעניין אותי – הייתה לי התנסות בתור שגרירה צעירה בכיתה י"א שבה יצאתי לשליחות של שלושה שבועות בפולין". עבור הסטודנטים שלומדים כיום את מקצועות מדעי הרוח והחברה, ביאליק ממליצה להירשם להתמחויות ולעבוד במשרת סטודנט: "בתור סטודנט אתה יכול להיות יועץ לשר כלשהו וזה בלתי אפשרי לקבל את זה מחוץ לעולם הסטודנטים. העבודה המשמעותית הראשונה שלי הייתה דרך מישהו שפגשתי במשרת סטודנט שהייתה לי בכנסת – ללא הלימודים באוניברסיטה, לא הייתי מגיעה למשרה הזו, ולא הייתי מכירה אותו. עוד טיפ שקיבלתי בפאנל בוגרים הוא שיש חשיבות גדולה לחדד את המרפקים – זאת תחרות לא הוגנת וצריך לדחוף קדימה".
כשנשאלה ביאליק אם היא מאמינה שיש דבר כזה work-life balance היא השיבה כי עדיין צריכה להיעשות עבודה רבה כדי להטמיע את הפרספקטיבה הזו בישראל: "בארץ זה קשה יותר כי יש תרבות של work-family. אבל גם המחקרים וגם הניסיון מהמציאות מראים שאנשים שיום העבודה שלהם תחום בהתחלה ובסוף – הם אנשים שמחים יותר, פרודוקטיביים יותר ושיש להם משמעות נוספת מעבר למקום העבודה. יש חשיבות גדולה מאוד למנוחה, להנאה, לעצור את היום ולפנות זמן לעצמך".
